×
Mikraot Gedolot Tutorial
גמרא
פירוש
הערותNotes
E/ע
גמרא מועד קטן י״א.גמרא
;?!
אָ
לְיָרִיד שֶׁל גּוֹיִם1 אוְלוֹקְחִים בְּהֵמָה עֲבָדִים וּשְׁפָחוֹת בָּתִּים שָׂדוֹת וּכְרָמִים וְכוֹתֵב וּמַעֲלֶה בָּעַרְכָּאוֹת שֶׁלָּהֶן מִפְּנֵי שֶׁהוּא כְּמַצִּיל מִיָּדָן. רַב בשְׁרָא לְחִיָּיא בַּר אָשֵׁי לְמִיגְדַּל אוּהָרִי בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא מַאי טַעְמָא מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט הוּא אֲבָל גאִיזְלֵי אָסוּר מַאי טַעְמָא מַעֲשֵׂה אוּמָּן הוּא. רַב יְהוּדָה דשְׁרָא לְאַמֵּי תנורא לְמִיגְדַּל תַּנּוּרֵי ולרב׳וּלְרַבָּה בַּר עִשְׂבִּי לְמִיגְדַּל מַהוֹלָתָא אִינִי וְהָא תָּנֵי רַבָּה בַּר שְׁמוּאֵל וְשָׁוִין שֶׁאֵין גּוֹדְלִין תַּנּוּר לְכַתְּחִילָּה לָא קַשְׁיָא הכָּאן בִּימוֹת הַחַמָּה כָּאן בִּימוֹת הַגְּשָׁמִים.: מתני׳מַתְנִיתִין: ועוֹשִׂין מַעֲקֶה לַגַּג וְלַמִּרְפֶּסֶת מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט אֲבָל לֹא מַעֲשֵׂה אוּמָּן זשָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן בַּמַּעֲגִילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בְּמַחְלָצַיִם. חהַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד טוּבִלְבַד שֶׁלֹּא יִתְכַּוֵּין לַעֲשׂוֹת מְלַאכְתּוֹ בַּמּוֹעֵד. יוְכׇל כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן.: גמ׳גְּמָרָא: הֵיכִי דָמֵי מַעֲשֵׂה הֶדְיוֹט רַב יוֹסֵף אָמַר בְּהוּצָא וְדַפְנָא בְּמַתְנִיתָא תָּנָא צָר בִּצְרוֹר וְאֵינוֹ טָח בְּטִיט.: שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן בַּמַּעֲגִילָה.: הַשְׁתָּא בְּמַעֲגִילָה אָמְרַתְּ שְׁרֵי בַּיָּד וּבָרֶגֶל מִיבַּעְיָא הָכִי קָאָמַר שָׁפִין אֶת הַסְּדָקִין וּמַעֲגִילִין אוֹתָן כְּעֵין מַעֲגִילָה בַּיָּד וּבָרֶגֶל אֲבָל לֹא בְּמַחְלָצַיִם.: הַצִּיר וְהַצִּינּוֹר וְהַקּוֹרָה וְהַמַּנְעוּל וְהַמַּפְתֵּחַ שֶׁנִּשְׁבְּרוּ מְתַקְּנָן בַּמּוֹעֵד.: וּרְמִינְהִי עַד יָמָיו הָיָה פַּטִּישׁ מַכֶּה בִּירוּשָׁלַיִם כּוּ׳ עַד יָמָיו אִין מִכָּאן וְאֵילָךְ לָא. לָא קַשְׁיָא כָּאן בִּדְנַפָּחֵי כָּאן בִּדְנַגָּרֵי. מַתְקֵיף לַהּ רַב חִסְדָּא יֹאמְרוּ קָלָא רַבָּה אֲסִיר קָלָא זוטר שְׁרֵי אֶלָּא אָמַר רַב חִסְדָּא לָא קַשְׁיָא הָא בְּמַגָּלֵי הָא בַּחֲצִינֵי רַב פָּפָּא אָמַר כָּאן קוֹדֶם גְּזֵירָה כָּאן לְאַחַר גְּזֵירָה. רַב אָשֵׁי אָמַר הָא ר׳רַבִּי יְהוּדָה הָא ר׳רַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר ר׳רַבִּי יִצְחָק בַּר אַבְדִּימִי מַאן תַּנָּא שִׁינּוּי בַּמּוֹעֵד בְּדָבָר הָאָבֵד דְּלָא כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי. אָמַר רָבִינָא כְּמַאן מְדַלִּינַן הָאִידָּנָא קִבְּיוָתָא דְּדַשָּׁא בְּחוּלָּא דְמוֹעֲדָא כְּמַאן כר׳כְּרַבִּי יוֹסֵי.: כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן.: בְּדִיתָא לְבַאי כְּוָורֵי אזיל כּוּלֵּי עָלְמָא צוּד אַיְיתוֹ כוורא שְׁרָא לְהוּ רָבָא לְמִימְלַח מִינַּיְיהוּ. אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא תְּנַן כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן בַּמּוֹעֵד כּוֹבְשָׁן אֲמַר לֵיהּ כֵּיוָן דְּמֵעִיקָּרָא אַדַּעְתָּא דַאֲכִילָה אַיְיתִינְהוּ וְאִי שָׁבֵיק לְהוּ פָּסְדִי כִּפְרַקְמַטְיָא הָאָבֵד דָּמֵי וּשְׁרֵי. וְאִיכָּא דְּאָמְרִי כשרי לְהוּ רָבָא מֵיצָד מֵיזָל אַיְיתוֹיֵי וּמִימְלָח אֲמַר לֵיהּ אַבָּיֵי וְהָא אֲנַן כְּבָשִׁין שֶׁהוּא יָכוֹל לֶאֱכוֹל מֵהֶן כּוֹבְשָׁן תְּנַן. אֲמַר לֵיהּ הָנֵי נָמֵי מִיתְאַכְלִי אַגַּב אִיצָצָא כִּי הָא דִּשְׁמוּאֵל עֲבַדוּ לֵיהּ שִׁיתִּין אִיצָצֵי וַאֲכַל רָבָא אִיקְּלַע לְבֵי רֵישׁ גָּלוּתָא עָבְדִי לֵיהּ שִׁיתִּין אִיצָצֵי וַאֲכַל. רַב אִיקְּלַע לְבֵי רַב שַׁפִּיר אַיְיתוֹ לְקַמַּיְיהוּ הָהוּא כְּוָורָא תִּילְתָּא בִּישּׁוּלָא תִּילְתָּא מִילְחָא וְתִילְתָּא טַוְויָא. אָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא סָמוּךְ לְמִיסְרְחֵיהּ מְעַלֵּי וְאָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא טַוְויָיא בַּאֲחוּהּ אַסּוֹקֵיהּ בַּאֲבוּהּ מיכלי בִּבְרֵיהּ אשתי עֲלֵיהּ אֲבוּהּ. וְאָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא תַּחְלֵי וַחֲלָבָא לִיטְעוֹן גּוּפָא וְלָא לִיטְעוֹן פּוּרְיָא וְאָמַר רַב אֲמַר לִי אַדָּא צַיָּידָא כְּוָורָא תַּחְלֵי וַחֲלָבָא מַיָּא וְלָא שִׁיכְרָא שִׁיכְרָא וְלָא חַמְרָא.:

הדרן עלך משקין בית השלחין

מהדורת על־התורה (כל הזכויות שמורות)
כולל ניקוד ופיסוק בפרקים מובחרים באדיבות הרב דן בארי, וניקוד בשאר מסכתות באדיבות דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים (CC BY-NC)
הערות
1 כן בכתבי היד. בדפוס וילנא מופיע הטקסט המצונזר: ״עכו״ם״.
E/ע
הערותNotes
למיגדל אוזלי. לקלע קליעות, מצודות גדולים וקטנים לדגים, ואסיר דמעשה אומן הוא שהן נארגין. אבל אוהרי אינן נארגין והדיוט יכול לעשותן. למיגדל תנורא. כמו למיגבל תנורא, לגבול טיט לעשות ממנו תנור, כדמוקים לה לקמן בימות החמה שמתייבש במהרה, ויהנה ממנו קודם שיצא הרגל. אבל בימות הגשמים שאינו מתייבש אלא לאחר הרגל, ואין ראוי להשתמש בו באחד מימות הרגל אסור. נמצא שהוא טורח במועד שלא לצורך המועד, ולא לדבר האבד. למיגדל מהולתא. צירניר בלע״ז נפה וכברה. ושוין שאין גודלין תנור לכתחלה. לא ידענא היכא קאי ועל מי אומר שמודה. מתני׳ י. עושה מעקה לגג ולמרפסת וכו׳. מעקה הוא כמין אצטבא שעושין סביבות הגג גבוה י׳ טפחים, כדי שלא יפול ממנו כשתמעד רגלו. וכן למרפסת, היא תקרה היוצאה לפני פתח (שדרך) העלייה, ועולין לעלייה ויורדין לחצר. וסתם מרפסת היא גבוהה מן החצר מי׳ טפחים ולמעלה, ולפיכך צריך לעשות לה מעקה. מעשה הדיוט. צר בצרור ואינו טח בטיט. ושפין הסדקין. גגותיהן לא היו משופעין, ומשתמשין עליהן כדרך שמשתמשין בעליה, ומתקנין אותן וטחין אותן. ומים הנופלים יוצאין דרך צינורות למטה לחוץ. [ו]⁠אם יש בו סדקין בטחיית הטיט, נופלים המים למטה בבית ואיכא פסידא. לפיכך שרינן לטוח אותן בטיט, או בסיד או בעפר בלא מים. ומעגילין. על אותו עפר עץ עגול, שבו מחליקין את הגגות כדאמרינן במסכת מכות היה מעגל במעגילה. וכשיש מקום שאינו שווה כשאר הגג, או מקום שאין המעגלה יכולה לתקנו, מתקנין אותו במחלצים, והוא כלי אומנות של ברזל רחבה ולה בית יד וקורין אותה טיבלא. ביד או ברגל. ובגמ׳ מקשינן השתא במעגילה שרי, ביד או ברגל מיבעיא. ומשני הכי קאמר, ומעגילין אותן כעין שעושין במעגילה ביד או ברגל, אבל לא במחלצים, וכל שכן במעגילה שהיא יותר מלאכת אומן וטירחא יתירא. מתני׳ יא. הציר והצנור. הציר הוא רגל הדלת הסובבת, כדכתיב הדלת תסוב על צירה. צנור הוא החור שבאסקופה התחתונה כמו [נ״א: כמין] צנורא דדשא. והקורה. קורות הבית ממש שנשברו אפי׳ קודם יום טוב, ולא אמרינן הלא היה יכול לעשותה מלפני הרגל, ובלבד שלא נתכון לכך שיאמר אמתין לי עד המועד שלא אוכל לעשות מלאכה אחרת ואעשה זאת. מתני׳ יב. כבשין שיכול לאכול מהן במועד וכו׳. כבשים שולט בלעז, דגים ושאר דברים שכובשין אותן במלח, כדי שיעמדו לזמן מרובה, ויום ראשון לכבישתן או לשני ימים, אינן ראויין לאכילה. ומשום הכי קאמר, אם מתוך הרגל יגמור זמן כבישתן שיכול ליהנות מהן, מותר לכובשן, ואם לאו אסור, כלומר אסרינן ליה לקנותן מן הגוים, או מצייד ישראל על מנת למולחן, אלא מה שרוצה לאכול מהן בצלי או במבושל. אבל אם קנה מהן כדי לאכלן לאלתר, ולא הוצרך לכולן, שרינן ליה למלחן, דדבר האבד הוא, דהא פסדי אי לא מלח להו. [גמרא]. ועושין מעקה וכו׳. מפורש בפירוש המשנה עד אבל לא במחלצים. מעגילה מעשה אומן יותר ממחלצים. ביד וברגל. לטיט ולטוח ביד כעין מעגילה יפה יפה, כאילו טחו במחלצים ובמעגלים. כמאן מדלינן. כלומר כמאן עבדינן. האידנא קיבותא דדשא. כמין נגר בדלת בחולו של מועד. קיבותא. קביליא בלע״ז. כר׳ יוסי. דלא מצריך שינוי לדבר האבד באידך פרקין בראשו, והאי נמי דבר האבד הוא שיכנסו בו גנבים בלילה אם לא יתקן אותו. פומבדיתא. המקום היושב על נהר פום בדיתא. ה״ג בדיתא לבאי כוורי ולא גרסינן פום. כלומר צדו והביאו דגים במועד רבים, שנתייבש הנהר או נקרש, ומתו הדגים. למימלח מינייהו, ולקיימן עד לאחר המועד. והא אנן תנן כבשים וכו׳. הדא נמי כיון דמלחינהו כל כך כדי להצניען, תו לא חזו לאוכלן במועד, נמצאת מליחה שלא לצורך יום טוב. אמר ליה כיון דמעיקרא וכו׳. אבל לכתחלה לא הוה שרינן להו לצוד מהן דגים רבים [נ״א: הרבה] שיוצרכו למולחן, שלא יוכלו לאוכלן מיד אלא במליחה הרבה. איכא דאמרי. דלכתחלה נמי שרא להו להביא רבים ולמימלחינהו מליחה רבה. אמר ליה אביי וכו׳, אמר ליה הני נמי אף על פי שנמלחו היטב ונפסלו מלאכלן עד שיתייבשו לגמרי, אפילו הכי שרי, שאם היה רוצה לשומן תחת המכבש או תחת קורת בית הבד נימעכת שם, יצא כל המלח מתוכם וראויין הן לאכילה מיד בחולו של מועד. ואף על פי שהביאו רבים יותר ממה שהיה צריך להם, משום הכי לא מיתסר, דהא יכולין לומר בשעת הבאה ובשעת מליחה לזה נעשה איצצא ונאכלנו במועד. ואחר שמולחו לזה יאמר מן האחר, וכן עד שיהו מלוחין כולן, כדאמרינן מערים ומולח גרמא גרמא אפילו ביום טוב, כל שכן בחולו של מועד. הדרן עלך משקין בית השלחיןמהדורת מכון התלמוד הישראלי השלם ברשותם האדיבה (כל הזכויות שמורות), בעריכת הרב דוד מצגר. במהדורה המודפסת נוספו הערות רבות העוסקות בבירור שיטתו הפרשנית וההלכתית של הר"י מלוניל, השוואתו למפרשים אחרים, ציוני מראי מקומות, ובירורי נוסחאות.
הערות
E/ע
הערותNotes
הערות
Gemara
Peirush

כותרת הגיליון

כותרת הגיליון

×

Are you sure you want to delete this?

האם אתם בטוחים שאתם רוצים למחוק את זה?

×

Please Login

One must be logged in to use this feature.

If you have an ALHATORAH account, please login.

If you do not yet have an ALHATORAH account, please register.

נא להתחבר לחשבונכם

עבור תכונה זו, צריכים להיות מחוברים לחשבון משתמש.

אם יש לכם חשבון באתר על־התורה, אנא היכנסו לחשבונכם.

אם עדיין אין לכם חשבון באתר על־התורה, אנא הירשמו.

×

Login!כניסה לחשבון

If you already have an account:אם יש ברשותכם חשבון:
Don't have an account? Register here!אין לכם חשבון? הרשמו כאן!
×
שלח תיקון/הערהSend Correction/Comment
×

תפילה לחיילי צה"ל

מִי שֶׁבֵּרַךְ אֲבוֹתֵינוּ אַבְרָהָם יִצְחָק וְיַעֲקֹב, הוּא יְבָרֵךְ אֶת חַיָּלֵי צְבָא הַהֲגַנָּה לְיִשְׂרָאֵל וְאַנְשֵׁי כֹּחוֹת הַבִּטָּחוֹן, הָעוֹמְדִים עַל מִשְׁמַר אַרְצֵנוּ וְעָרֵי אֱלֹהֵינוּ, מִגְּבוּל הַלְּבָנוֹן וְעַד מִדְבַּר מִצְרַיִם, וּמִן הַיָּם הַגָּדוֹל עַד לְבוֹא הָעֲרָבָה, בַּיַּבָּשָׁה בָּאֲוִיר וּבַיָּם. יִתֵּן י"י אֶת אוֹיְבֵינוּ הַקָּמִים עָלֵינוּ נִגָּפִים לִפְנֵיהֶם! הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא יִשְׁמֹר וְיַצִּיל אֶת חַיָלֵינוּ מִכׇּל צָרָה וְצוּקָה, וּמִכׇּל נֶגַע וּמַחֲלָה, וְיִשְׁלַח בְּרָכָה וְהַצְלָחָה בְּכָל מַעֲשֵׂה יְדֵיהֶם. יַדְבֵּר שׂוֹנְאֵינוּ תַּחְתֵּיהֶם, וִיעַטְּרֵם בְּכֶתֶר יְשׁוּעָה וּבַעֲטֶרֶת נִצָּחוֹן. וִיקֻיַּם בָּהֶם הַכָּתוּב: "כִּי י"י אֱלֹהֵיכֶם הַהֹלֵךְ עִמָּכֶם, לְהִלָּחֵם לָכֶם עִם אֹיְבֵיכֶם לְהוֹשִׁיעַ אֶתְכֶם". וְנֹאמַר: אָמֵן.

תהלים ג, תהלים כ, תהלים קכא, תהלים קל, תהלים קמד

Prayer for Our Soldiers

May He who blessed our fathers Abraham, Isaac and Jacob, bless the soldiers of the Israel Defense Forces, who keep guard over our country and cities of our God, from the border with Lebanon to the Egyptian desert and from the Mediterranean Sea to the approach to the Arava, be they on land, air, or sea. May Hashem deliver into their hands our enemies who arise against us! May the Holy One, blessed be He, watch over them and save them from all sorrow and peril, from danger and ill, and may He send blessing and success in all their endeavors. May He deliver into their hands those who hate us, and May He crown them with salvation and victory. And may it be fulfilled through them the verse, "For Hashem, your God, who goes with you, to fight your enemies for you and to save you", and let us say: Amen.

Tehillim 3, Tehillim 20, Tehillim 121, Tehillim 130, Tehillim 144